ניהול חומרים מסוכנים

הבסיס להכל הוא חוק החומרים המסוכנים, תשנ"ג - 1993 של המשרד להגנת הסביבה.
החוק מסדיר את העיסוק ברעלים, לרבות החזקה, אחסון ושימוש, כשכל ארגון המחזיק ברעלים צריך לעמוד בו.
העיסוק ברעלים מחייב בהיתר רעלים מהמשרד להגנת הסביבה שמגדיר מה מותר לארגון לעשות עם הרעלים: ייצור, ייבוא, מסחר, ייצוא, העברה וכו'.

יש מקרים בהם חברות מסויימות עשויות לקבל פטור מהיתר רעלים.
בתקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור), התשנ"ו–1996 מוגדר אילו חומרים, ריכוזים וכמויות עשויים להיות פטורים מהיתר רעלים.
הפטור נקבע לפי סוג החומר, הריכוז והכמות המוחזקת ומספר הרעלים בעסק. לכן, לא מספיק להניח שהחזקה של כמויות קטנות נותנת פטור אוטומטי. צריך לבדוק את החומרים בפועל מול התוספות והספים שנקבעו בתקנות.

אבל גם אם קיבלתם פטור, עדיין נותרו הדרישות הבסיסיות של החוק שאתם נדרשים להם בנושאי אחסון, הפרדה וסימון המיכלים.

אם אתם מפעילים מעבדה, כדאי להכיר גם את תקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות וגיהות תעסוקתית בעבודה עם גורמים מסוכנים במעבדות רפואיות, כימיות וביולוגיות), התשס"א–2001. הן רלוונטיות למגוון רחב של מעבדות, ולא רק למעבדות רפואיות או כימיות גדולות.
התקנות מגדירות מעבדה לפי הפעילות שמתבצעת בה: דגימות, בדיקות, אנליזות, סינתזות, ניסויים ומו"פ תוך שימוש בגורמים מסוכנים. כלומר, גם מעבדת פיתוח קטנה עשויה להיכלל בהגדרה של התקנות - תבדקו ותראו אם הארגון שלכם כלול בה.
בין הדרישות בתקנות, יש גם דרישות ספציפיות הנוגעות לעבודה עם חומרים מסוכנים כמו תנאי אחסון, תדירות שימוש, הפרדות בין חומרים, שילוט וניהול.